מטרת המחקר, המתמקד בשימוש בסמארטפון בקרב נהגים צעירים (גילאי 23-17) הינה הערכת רמת ודפוסי השימוש של נהגים צעירים בסמארטפון ובחינת השפעת טכנולוגיות, פיזיאביליות ומקובלות, המסייעות לצמצומה

המחקר פורסם ב-12/07/17

 

החוקרות: ד"ר גילה אלברט וד"ר ציפי לוטן

חוקרים נוספים: יעל נווה-מאיר, נתן סטולרו, ד"ר גלית טולדו, ד"ר עלית אופנהיים, סשה הראל

המחקר נערך בחסות קרן מחקרים שליד אגוד חברות הביטוח בישראל

 

תקציר המחקר:

מטרת המחקר, המתמקד בשימוש בסמארטפון בקרב נהגים צעירים (גילאי 17-23), הינה הערכת רמת ודפוסי השימוש של נהגים צעירים בסמארטפון ובחינת השפעת טכנולוגיות, פיזיאביליות ומקובלות, המסייעות לצמצומה. תחילתו של המחקר היא בהכנה לניסוי השטח על-ידי הערכה באמצעות סקירת ספרות, קבוצות מיקוד וסקר אינטרנטי בקרב קהל היעד את דפוסי השימוש בסמארטפון בנהיגה ובעיקר את הנכונות להתנסות בטכנולוגיות וזאת על מנת לייעל את ניסוי השטח.

ניסוי השטח כלל כ-250 נהגים צעירים ובמהלכו הוצעה ובוצעה מתודולוגיה חדשנית לניטור דפוסי השימוש של נהגים בסמארטפון במהלך נהיגה. בנוסף, בוצעה בחינה בפועל של הישימות והאפקטיביות של התערבויות טכנולוגיות שונות להפחתת השימוש בסמארטפון במהלך הנהיגה. במהלך הניסוי נוטרו ותועדו כל השימושים שהנהגים עשו בסמארטפון בזמן הנהיגה: זמן ומשך הנסיעה, מספר הפעמים בהם הנהגים נוגעים במסך של הסמארטפון, את התדירות בה המגע קורה, באיזו אפליקציה התבצעה הנגיעה וציון הזמן בו נעשתה הנגיעה.

התוצאות של תקופת הניטור הראשונה מראות ממוצע של 1.6 נגיעות לדקה (SD=1.4). כלומר במהלך נהיגה טיפוסית של כ- 17 דקות המשתתפים נגעו כ- 30 פעמים במסך הסמארטפון. זאת על סמך 254 משתתפים שביצעו במהלך תקופה זו 11,528 נסיעות הכוללות  3,304 שעות נהיגה.  התוצאות של תקופת ההתערבות מראות ממוצע של 1.2 נגיעות לדקה (SD=1.2), זאת על סמך 203 משתתפים שביצעו במהלך תקופה זו 13,177 נסיעות הכוללות 3,792 שעות נהיגה.  התוצאות של תקופת הניטור הסופית מראות ממוצע של 1.3 נגיעות לדקה (SD=1.4), זאת על סמך 220 משתתפים שביצעו במהלך תקופה זו 9,744 נסיעות הכוללות 2,621 שעות נהיגה.

תוצאות אלו מראות על מגמת ירידה מובהקת (pvalue<0.01) בתקופת ההתערבות ובתקופת הניטור הסופית יחסית לתקופת הניטור הראשונה. כלומר, ממוצע הנגיעות לדקה ירד באופן מובהק מתקופת הניטור הראשונה לתקופת ההתערבות, ירידה שנשמרה במהלך תקופת הניטור הסופית.

סוגים שונים של שימוש בסמארטפון מערבים שימוש במגע של המסך (אפילו עבור התקשרות טלפונית, המהווה פעילות חוקית בכל העולם). יחד עם זאת הממצאים מצביעים על כך, כי רב הנגיעות במסך, כ-45%, בתקופות הניטור בוצעו תוך כדי שימוש באפליקציית WhatsApp  האפליקציה החברתית הפופולרית להתכתבויות. בתקופת ההתערבות ירד חלקה של WhatsApp בסך כל הנגיעות ל 35% אך עדיין היא היתה האפליקציה המשמעותית ביותר. בתקופת הניטור הסופית, חזר היקף השימוש בה לערכו ההתחלתי של כ-45%.

בנוסף, התוצאות מראות כי כמחצית מהנגיעות במסך התרחשו כאשר הרכב היה בתנועה, כלומר, בנסיעה במהירות של מעל 5 קמ"ש. נתון זה מצביע על דפוס נהיגה מסוכן אשר בא לידי ביטוי באמצעות נגיעות במסך הסמארטפון, אף כאשר הרכב נוסע במהירות גבוהה מעל ל- 100 קמ"ש.

תודות ראשית, ברצוננו להודות לקרן המחקרים שליד איגוד חברות הביטוח על מימון המחקר. הרבה אנשים וגופים נטלו חלק וסייעו בביצוע מחקר ייחודי וחדשני זה. תודה לחברת ipanel על העזרה בביצוע הסקר האינטרנטי, לעמרי לנצמן, ספיר ומעיין נווה שסייעו רבות בארגון קבוצות המיקוד ובקשר עם המשתתפים, לעידן בנישתי שסייע בניתוחים, לשון אר ודן אברמסון שערכו לנו היכרות עם Verify .תודה מיוחדת לפרופ' דן אריאלי, פרופ' אורי גניזי, פרופ' עדו ערב ופרופ' גיל לוריא שגילו עניין במחקר עוד משלביו הראשונים ועזרו בחשיבה לקידומו. צרור תודות לד"ר אורן מוזיקנט ולפרופ' תומר טולדו שהקדישו ממרצם ומזמנם למחקר זה ותרמו תובנות חשובות. תודה לצוות המסייע והתומך בעמותת אור ירוק ובמיוחד לצביקה באר ולשי טל שנרתמו לגיוס משתתפים למחקר. תודה מיוחדת לארז קיטה. ברצוננו להודות לתומר חן ולויקה בקרמן שהתאימו למחקר זה את ProtextMe ,לאלי ולאסנת פולק על Bazz .אנו מוקירים את השותפות והמסירות שלהם לכל אורך הדרך ועל שעמדו לרשותנו בכל עת, ותמיד ברצון. תודה לעפרה ביגר האחת והיחידה. 3 תקציר מנהלים היסח דעת בנהיגה, כלומר, הסטת תשומת הלב של הנהג ממטלת הנהיגה )המשימה העיקרית(, לפעילויות אחרות הינו אחד הגורמים המובילים, יחד עם מהירות ואלכוהול, לתאונות דרכים קטלניות וקשות. היסח דעת בנהיגה עקב שימוש בטלפונים ניידים חכמים – סמארטפונים – מהווה גורם מדאיג באופן מיוחד בבטיחות בדרכים: השימוש במכשירים אלה, הן מבחינת ההיקף והן מבחינת האינטנסיביות, גדל בקצב מהיר, ומערב סוגים שונים של היסח דעת, לדוגמא: ידני, ויזואלי וקוגניטיבי. כתוצאה, גדל עוד יותר הסיכון להתרחשות תאונות דרכים. עם ההתקדמות הטכנולוגית פונקציות רבות נוספות לטלפון הנייד והשימוש בהן הופך לאינטנסיבי ונפוץ יותר מאשר הפעולה ה"מסורתית" של שיחה. לדוגמא: פעילות ותקשורת ברשתות חברתיות, ניווט אלקטרוני, גלישה באינטרנט. פונקציות אלו דורשות רמת קשב גבוהה יותר מאשר טלפונים ניידים של הדורות הקודמים ולכן מגבירות את הסיכוי להיסח דעת. כתוצאה, גדל היסח הדעת הקוגניטיבי ובנוסף עלול לגדול גם היסח הדעת החזותי, השמיעתי והידני. רוב המחקרים מראים שפעולות הכרוכות ב-Texting( לדוגמא, הקלדה, שליחת הודעה, קריאה( בזמן נהיגה מערבות סוגים שונים של היסח דעת ומעלות באופן מובהק יותר מפעולות אחרות את הסיכון להתרחשות תאונה. לפי נתונים של דווח עצמי, צעירים נוטים להשתמש בטלפון הנייד החכם יותר מכל קבוצת גיל אחרת. בישראל, לדוגמא, קבוצת הגיל 24-18 מהווה כ %22 ממשתמשי בטלפון החכם, בדומה למרבית מדינות העולם המערבי. כ-%80 נוהגים לשוחח בטלפון הנייד ומעל %70 שולחים וקוראים מסרונים. ההשפעה השלילית של היסח הדעת של נהגים צעירים כתוצאה משימוש בטלפונים ניידים אוששה )כמו ההשפעה השלילית על אוכלוסיית הנהגים בכלל( במספר מחקרים, רובם נעשו באמצעות סימולטור בתנאי מעבדה. נמצא כי זמני התגובה לאירועים קריטיים ומסוכנים בזמן נהיגה מתארכים באופן משמעותי, נמדדה שונות גבוהה במיקום הרכב בנתיב הנסיעה ובעקבות כך נצפו באופן מובהק יותר סטיות מנתיב. כך, גדל משמעותית גם הסיכון לתאונה. השילוב שנוצר אצל הנהגים הצעירים בהיותם, מחד, משתמשים מאסיביים בטלפון הנייד החכם, ומאידך, קבוצת אוכלוסייה שמעורבותה בתאונות דרכים היא הגבוהה ביותר, יוצר בעיה בטיחותית מהותית. נהגים צעירים, כמו רוב האוכלוסייה, מודעים לסיכון זה אך מתקשים לעמוד בפני הפיתוי להשתמש בסמארטפון. לאור השינויים הטכנולוגיים והזמינות ההולכת וגוברת, מצטברות עדויות מחקריות בנוגע להתמכרות לסמארטפון Smartphone( (Addiction כתופעה מובחנת בעלת מאפיינים ייחודיים. התמכרות זו מאופיינת בהתנהגות של בדיקה כפייתית ובתלות אשר פוגעת בתפקוד היום יומי התקין. אין ספק שתופעת השימוש בסמארטפון בקרב נהגים צעירים הופכת לנפוצה יותר ויותר. התנהגויות ממכרות כגון אלה קשות יותר לשינוי באמצעות תמריץ או עונש, במיוחד כאשר לא קיימת דרך אלטרנטיבית לקבל את החיזוק אשר גורם להתנהגות עליה אנו רוצים להשפיע. יצירת שינוי התנהגותי בהרגלים ממכרים באמצעות תמריצים הינו נושא מורכב המוכר בספרות של כלכלה התנהגותית שעוסקת בתועלות ובהתנהגות רציונאלית. 4 תמריצים אינם חייבים להיות כספיים או שווי-ערך לכסף, הם יכולים להיות גם ערכיים, לטובת הציבור, תחרותיים או – כפי שנמצא במחקרים שעסקו בבטיחות בדרכים ונהגים צעירים – תמריצים קבוצתיים. נושא נוסף הקשור לשימוש בתמריצים הוא מה קורה כאשר תקופת מתן התמריץ מסתיימת והאם ניתן לשמר את ההתנהגות הרצויה גם בהעדרו. בשנים האחרונות מפותחים פתרונות טכנולוגים שמטרתם להפחית את היסח הדעת של נהגים בזמן הנהיגה. בעקרון, הרעיון המרכזי העומד בבסיס פתרונות אלה הוא להקטין את השימוש בטלפון ואת הזמינות של הנהג באמצעות "השבתה" או "הגבלה" של פונקציות מסויימות בסמארטפון בזמן נהיגה. אפליקציות מתקדמות יכולות לאפשר כיבוי של תכונות מסוימות של מכשיר הטלפון וכך להגביל פעולות כמו הקלדת טקסט וחיוג בזמן נהיגה. האפליקציות משנות את הממשק של המכשיר כדי למנוע גלישה ותקשורת מיותרת בעת הנהיגה. יחד עם זאת הן מאפשרות גמישות בבחירת הפונקציות שיהיו זמינות בזמן נהיגה )למשל, חיוג למספרי חירום ולמספרים מוגדרים מראש(. טכנולוגיות נוספות עשויות לסייע בצמצום התופעה על ידי העברת האחריות לזמינות מהנהג )מקבל ההודעה( אל שולח ההודעה באמצעות משלוח הודעה אוטומטית של "אני בנהיגה". סוג נוסף של פתרונות מבוסס על הפיכת התקשורת עם הסמארטפון לקולית )במקום ויזואלית או ידנית(. בשיטה זו הנהג אינו צריך לקרוא ולכתוב אלא יכול "לדבר" עם הסמארטפון. נמצא כי הוראות קוליות מהוות פחות היסח דעת עבור נהגים בהשוואה להפעלה ידנית של הטלפון הנייד . לכאורה, פתרון כזה נותן מענה להיסח הדעת הויזואלי והידני, אולם אינו נותן מענה להיסח הדעת הקוגניטיבי ועלול אף להגביר אותו באמצעות מתן לגיטימציה לשימוש בסמארטפון במהלך נהיגה. יתר על כן, למרות קיום הממשק הקולי נהגים עדיין נוטים להסתכל על המסך. נושא חשוב הקשור לטכנולוגיות החוסמות או מגבילות שימוש בטלפונים ניידים במהלך נהיגה הוא הצורך להבחין בין נהג לנוסע; מבחינת הטכנולוגיה – קל לזהות כאשר מכשיר הטלפון נמצא בתנועה ולחסום שימושים בו, אולם חסימה כזו עשויה לגרום לאי נוחות כאשר המשתמש הוא נוסע ואינו נהג. יש לציין שבסקר שבוצע במסגרת מחקר שפרסם לאחרונה מכון רן נאור נמצא שבעוד שפחות משני אחוזים בלבד מהנשאלים מודעים לקיומן של אפליקציות וטכנולוגיות להפחתת היסח דעת בנהיגה, כ-%50 הצהירו כי יהיו מוכנים להתנסות בהן. ההנחה היא שנהגים צעירים, בשל נטייתם לשימוש בטכנולוגיות מתקדמות בחיי היום-יום וגם בנהיגה, עשויים לאמץ טכנולוגיות להפחתת היסח דעת בזמן בנהיגה. מטרת המחקר, המתמקד בשימוש בסמארטפון בקרב נהגים צעירים )גילאי 23-17 ,)הינה הערכת רמת ודפוסי השימוש של נהגים צעירים בסמארטפון ובחינת השפעת טכנולוגיות, פיזיאביליות ומקובלות, המסייעות לצמצומה. תחילתו של המחקר היא בהכנה לניסוי השטח בשם "מצב נהיגה" שבוצע מאוחר יותר. המטרה בתחילת המחקר היתה להעריך באמצעות סקירת ספרות, קבוצות מיקוד וסקר אינטרנטי בקרב קהל היעד את דפוסי השימוש בסמארטפון בנהיגה ובעיקר את הנכונות להתנסות בטכנולוגיות וזאת על מנת לייעל את ניסוי השטח. בקבוצות המיקוד שיטת איסוף הנתונים היתה איכותנית וכללה שלוש קבוצות מיקוד עם 20 בני נוער )12 נערים ו-8 נערות(, בגילאי 18-5.16 .הנושאים שנבדקו כללו ניסיון להבין את תפיסת חשיבות הזמינות של בני הנוער כלפי משפחה, חברים ואחרים, בין אם בכלל או בטלפון הנייד בפרט, וכן את התפיסה שלהם של הסחת דעת בנהיגה ומתי ובאלו נסיבות 5 הוא קורה. קבוצה נוספת של שאלות עסקה בטכנולוגיות השונות שנבדקו כאפשרות לניסוי השטח, בממשק שהן כוללות ובעמדות של המשתתפים כלפיהן, לרבות חסמים ותמורות. עוד נשאלו משתתפי קבוצות המיקוד על דפוסי השימוש שלהם בטכנולוגיה ותמריצים אפשריים להשתתפות בניסוי. ממצאי קבוצות המיקוד מעלים כי בני הנוער עושים שימוש במגוון רחב של אפליקציות במהלך הנהיגה, חלקן עם פוטנציאל להסחת דעת גבוהה יותר וחלקן פחות. עם זאת, עלה כי לצורך תקשורת עם אנשים אחרים לעיתים מקובל להשתמש באפליקציות מסוימות ולא באחרות. למרות שמשתתפי קבוצות המיקוד הצהירו, בחלקם, כי לא חשוב להם להיות זמינים לכולם בטלפון הנייד, דוגמאות רבות שהעלו העידו על החשיבות שבזמינות ועל פעולות שונות שהם נוקטים כדי להיות זמינים. הזמינות נתפסה כנורמה מקובלת, ודווקא בני נוער שהצהירו כי יעדיפו שלא להיות זמינים בנהיגה נתפסו כחורגים מהנורמה. בדיון על פתרונות אפשריים להפחתת הסחת הדעת מהטלפון הנייד בנהיגה בני הנוער היו חלוקים בנוגע לאפשרות טכנולוגית להפחית את הסחת הדעת בנהיגה, בטענה כי אם הדבר יפגע להם בשימושיות )Usefulness )של הטלפון הנייד, הם יעדיפו לא להשתמש ואפילו להסיר את הטכנולוגיות. עוד עלה ספק רב בקרב בני הנוער בנוגע לשמישות )Usability )של הטכנולוגיות הללו. קרי, נוחות השימוש שלהן. הטכנולוגיות שנבחנו בקבוצות המיקוד כללו שלושה סוגים: Bazz – אפליקציה המאפשרת תיפעול של הטלפון באמצעות ממשק קולי, – ProtextMeאפליקציה המשתיקה התראות ומאפשרת שימוש רגיל בטלפון, Go Safely/First Drive ,החוסמת שימוש בטלפון הנייד למעט אפליקציות "מותרות". ממצאי קבוצות המיקוד העלו כי הטכנולוגיה שנתפסה כמלהיבה ביותר היתה זו המאפשרת ממשק קולי )Bazz .)עם זאת, עלו חששות רבים לגבי ההיתכנות הטכנולוגית שלה, המגבלות שהיא עשויה להציב למשתמשים ועוד. האפליקציה שנתפסה כהכי פחות מתאימה היתה First Drive/Go Safely ,זאת בשל חסימת השימוש באפשרויות שונות בטלפון הנייד – דבר שנתפס על ידי מרבית המשתתפים בקבוצות המיקוד כפגיעה קשה ולא מקובלת בשימוש בטלפון הנייד. אפקט ההודעה החוזרת – הודעה אוטומטית שנשלחת לשולחי ההודעה כדי להתריע שהמשתמש נמצא בנהיגה- זכתה לתגובות מעורבות לחיוב ולשלילה, הן מהזווית של הנהגים והן מהזווית של שולחי ההודעות. ממצאי קבוצות המיקוד העלו מספר חסמים ותמריצים להשתתפות והתמדה בניסוי. החסמים כוללים קשיים טכנולוגיים, פגיעה בפעילות השוטפת של הטלפון, איטיות, פונקציונליות חסרה או משובשת ותקלות בממשק הקולי. מנגד, תמריצים אפשריים כללו תגמול אישי חומרי לבני הנוער בגין השתתפותם בניסוי, או כזה שפתוח למימוש במקומות שונים )כגון שוברי מתנה( וכן תמריצים קבוצתיים ששמו דגש על השתתפות של מספר חברים כחלק מקבוצה. אפשרות נוספת שהועלתה היתה עידוד האלטרואיזם של בני הנוער על עצם השתתפותם בניסוי השטח. הסקר האינטרנטי שבוצע בהמשך בחן את דפוסי השימוש של נהגים צעירים בסמארטפון בזמן נהיגה, עמדותיהם כלפי הסחת דעת הנגרמת בשל כך ומציאת אפיקים מקובלים ואפקטיביים להפחתת הסחת הדעת בנהיגה. כמו כן, נבדקה מידת המקובלות והנכונות ליישום פתרונות טכנולוגיים ספציפיים. הסקר נערך בקרב 766 נהגים צעירים בגילאי -17 .22 6 השימושים הנפוצים בסמארטפון בזמן הנהיגה בקרב צעירים הינם – ניווט, שיחות, מוסיקה וווטסאפ. לדעת המשיבים ווטסאפ היא האפליקציה עליה יהיה לנהגים צעירים הכי קשה לוותר בזמן נהיגה. בהתייחס לשימוש בווטסאפ בזמן נהיגה, כ- %80 מהמשיבים חושבים שזה פוגע בבטיחות, עם זאת, כ- %20 סוברים כי שימוש בווטסאפ בנהיגה יכול לפגוע אך יכול גם להיעשות בצורה בטוחה. כפי שעולה מהסקר, תפיסת הבטיחות לגבי השימוש בווטסאפ בנהיגה )כ- %20 סבורים כי ניתן להשתמש בווטסאפ ובו זמנית לנהוג בצורה בטוחה( והעובדה שהמשיבים מדווחים כי עושים שימוש בינוני בווטסאפ בנהיגה אך יחד עם זאת, שחבריהם ומכריהם עושים בו שימוש נרחב ולא יוותרו עליו בזמן נהיגה, מלמדים על תופעה מדאיגה. בתשובה לשאלה האם קוראים או כותבים הודעות בזמן נהיגה נמצא כי %25 מהמשיבים גם קוראים את רוב ההודעות שנשלחות אליהם וגם כותבים הודעות מיוזמתם בזמן נהיגה. נמצא כי לצעירים קשה יותר להתאפק לקרוא הודעות בזמן נהיגה מאשר להתאפק לכתוב הודעות, וכמו כן, יותר מגיבים להודעות מאשר יוזמים אותן. עוד עולה בסקר, שרוב המשיבים לא מכירים אפליקציות נהיגה המגבירות את בטיחות הנהיגה )%68 )או שמעו שיש אפליקציות כאלו אבל "לא יודעים חוץ מזה שום דבר" )%30 .) עם זאת, רוב המשיבים )%91 )חושבים שניתן במידה רבה או במידה מסוימת, התלויה בדרך בה זה יתבצע, להשפיע על נהגים צעירים להפחית את השימוש בסמארטפון בעת נהיגה. נבחנו מספר אפשרויות לשימוש בטכנולוגיות או אפליקציות שמטרתן הפחתת הסחת דעת בנהיגה. ביניהם, השתקת צלילי התראות נכנסות, הסתרת תצוגת פופ-אפ, הקראת הודעות באמצעות ממשק קולי, אפשרות למתן פקודות קוליות, הודעה אוטומטית שהנמען בנהיגה, צמצום כמות שיחות, הפחתת אפשרות להקליד הודעות, הפחתת אפשרות לקרוא הודעות, הפחתת שימוש ברשתות חברתיות וצמצום מספר האפליקציות / תכונות הזמינות בזמן נהיגה. נמצא כי קיימת נכונות גבוהה יחסית להתנסות באפליקציות להפחתת היסח דעת בנהיגה המבוססות על ממשק קולי. כמו כן, בנוגע להודעה אוטומטית חוזרת, מרבית המשיבים )%86 )סבורים שהודעה "אני בנהיגה ואינני יכול לענות כרגע" תתקבל בהבנה ע"י צעירים. בנוסף, רוב משיבים )כ – %80 )לא היו שולחים הודעות לחבר אם היו יודעים שהוא נוהג אך כן היו מתקשרים במידה והנושא חשוב. לגבי משוב – מידע לנהגים צעירים על אופן השימוש שלהם בסמארטפון בנהיגה – קיימת אדישות בקרב המשיבים, הם הביעו עניין במידה בינונית בקבלת כל סוגי המידע שהוצגו בפניהם. ממצאי הסקר מראים כי האופציה של טכנולוגיות להגבלת הקלדה וקריאה של הודעות והפחתה של כמות השיחות פחות מועדפת על נהגים צעירים. יחד עם זאת, אין ספק שמידת המקובלות בפועל של טכנולוגיות שמטרתן להפחית הסחת דעת של נהגים צעירים תלויה רבות באיכותן ובאמינותן. חשוב לציין כי פתרונות כושלים )systems executed poorly ( לא רק שלא יתקבלו בקרב הנהגים אלא שהם עלולים לגרום לעליה בהיסח הדעת של הנהגים. 7 ניסוי השטח של מחקר ה- SERENADE זכה לשם "מצב נהיגה" ומהווה את הליבה של המחקר. בתכנון הניסוי שולבו התובנות שעלו בשלבים הקודמים של המחקר בכפוף לאילוצים, כאשר העיקרי בהם היה הטכנולוגיה. במצב נהיגה הוצעה מתודולוגיה חדשנית לניטור דפוסי שימוש וגיבוש מדדים להצגתם, ובוצעה בחינה בפועל של הישימות והאפקטיביות של התערבויות טכנולוגיות שונות להפחתת השימוש בסמארטפון במהלך הנהיגה. ניסוי השטח התקיים בחודשים ינואר-אוקטובר 2016 ובו היו פעילים בסה"כ 260 נהגים צעירים. כל נהג צעיר השתתף במחקר במשך כ – 4 חודשים כאשר תקופת הניסוי חולקה לשלושה שלבים: תקופת הניטור הראשונה )כחודש(, תקופת ההתערבות )כחודשיים( ותקופת הניטור הסופית )כחודש(. יש לציין כי נקודת ההתחלה והסיום של כל משתתף היתה שונה. כלומר, בעוד שראשוני המשתתפים התחילו בינואר וסיימו באפריל, אחרוני המשתתפים התחילו ביוני וסיימו באוקטובר. כתגמול על ההשתתפות קיבל כל משתתף בתום הניסוי בדואר רשום גיפטקארד בסך 200 ₪ ותעודת הוקרה התגמול היה קבוע וידוע מראש ולא היה תלוי בשום אופן בהתנהגות המשתתף במהלך המחקר. תהליך הגיוס התבצע במשך כשבעה חודשים, החל מדצמבר 2015 ועד יוני 2016. המשתתפים גויסו בשני ערוצים מקבילים: האחד, פרטי – גיוס באמצעות "חבר מביא חבר" – חברים, מכרים, עמיתים, שליחת הודעות ומיילים לרשימות התפוצה של עובדי אור ירוק ומכון רן נאור, ומשיבים לסקר האינטרנטי שהביעו את רצונם להשתתף בניסוי השטח. השני, באמצעות הרשת החברתית פייסבוק – פוסטים על הגיוס למחקר פורסמו בעמוד הפייסבוק של אור ירוק בשלושה מועדים בשנת 2016 .תהליך הגיוס היה זהה בשני הערוצים וכלל מספר שלבים סידרתיים: מילוי שאלון הצטרפות קצר בו נבחנו "תנאי סף" להשתתפות )גיל, מערכת הפעלה, וכו'(, שיחות טלפון למתאימים שלוו בהסברים על המחקר, ומשלוח טפסים של "סלי קליטה" למעוניינים להשתתף )חוברת הדרכה, כתב הסכמה, בקשות לצילום רשיון נהיגה וכו'(. בשלב הראשון של תהליך הגיוס התקבלו 850,1 שאלוני הצטרפות, ובסופו של התהליך ל- 297 מועמדים שעברו את כל השלבים וששלחו "סלי קליטה" שמולאו כנדרש, נפתח מספר משתמש ייחודי והם התבקשו להתקין על הסמארטפונים האישיים אפליקציה ייחודית בשםR ProtextMe שפותחה והותאמה למחקר. למרות הסינון הקפדני במעבר משלב לשלב, 10 מועמדים חוו קשיים טכניים בהתחברות, ו 27 פרשו במהלך המחקר כך שכאמור, במחקר השתתפו 260 משתתפים, 147 בנים )%64 )ו 113 בנות )%36 .)הגיל הממוצע של כל 260 המשתתפים 4.19( 7.1=SD ,(נתונים אלה בחלוקה לבנים ובנות זהים לחלוטין. 8 במהלך ניסוי השטח הופעלה אפליקצית R ProtextMe לניטור השימוש של המשתתפים בסמארטפון תוך כדי נהיגה. האפליקציה זמינה עבור משתמשי מערכת הפעלה אנדרואיד. בגרסת המחקר האפליקציה מנטרת באופן רציף את השימוש שנעשה בסמארטפון על-ידי המשתתף תוך כדי נהיגה. הניטור נעשה באופן אוטומטי באמצעות זיהוי חכם של נהיגה באמצעות מספר מדדים )חיבור Bluetooth למשל, GPS וזיהוי NFC )אם, מסיבה כלשהי, האפליקציה נכנסה לפעולה כאשר זו היתה נסיעה )למשל בתחבורה ציבורית( ולא נהיגה, התבקש המשתתף לכבות את האפליקציה על ידי סימון האופציה "driving not m'I ."כמו כן, הוא התבקש לציין את הסיבה לכיבוי האפליקציה. על מנת לכבד את הפרטיות, תוכן לא נוטר כלל. במהלך הניסוי נוטרו ותועדו כל השימושים שהנהגים עשו בסמארטפון בזמן הנהיגה: זמן ומשך הנסיעה, מספר הפעמים בהם הנהגים נוגעים במסך של הסמארטפון, את התדירות בה המגע קורה, באיזו אפליקציה התבצעה הנגיעה וציון הזמן בו נעשתה הנגיעה. תקופת הניטור הראשונה )כחודש(, ותקופת הניטור הסופית )כחודש( כללה רק ניטור. תקופת הביניים – תקופת ההתערבות )כחודשיים( התחילה בתום תקופת הניטור הראשונה ובסיומה התחילה תקופת הניטור הסופית. בתקופת ההתערבות חולקו המשתתפים לחמש קבוצות: A

A. CONTROL

קבוצת ביקורת – רק מנוטרת )גם בתקופת ההתערבות(. קבוצה זו כללה 64 משתתפים.

B. SILENCING OF NOTIFICATIONS

השקטת צליל התראות וחסימת חלונות קופצים מכל סוג ללא שליחת הודעה חוזרת. ההתערבות בוצעה באופן אוטומטי באמצעות האפליקציה ProtextMe .קבוצה זו כללה 48 משתתפים.

C. SILENCING OF NOTIFICATIONS + AUTO RESPONSE

השקטת צליל התראות וחסימת חלונות קופצים מכל סוג עם שליחת הודעה חוזרת לשולחי הודעות סמס ו WhatsApp .נוסח ברירת המחדל של ההודעה החוזרת: אני ב"מצב נהיגה". כשאתה נוהג, תנהג. ההתערבות בוצעה באופן אוטומטי באמצעות האפליקציה ProtextMe .קבוצה זו כללה 55 משתתפים.

D. PERSONAL FEEDBACK

בקבוצת המשוב האישי שוקפו למשתתפים חלק מנתוני הניטור האישיים + דיון. השיקוף נשלח מדי שבוע בהודעת WhatsApp יזומה מחוקר מצוות המחקר ומעת לעת נעשה דיון טלפוני מכוון מטרה עם המשתתף במידע ששוקף. קבוצה זו כללה 45 משתתפים.

E. VOICE INTERFACE

ממשק קולי המאפשר לנהג להאזין ולהגיב לתוכן המתקבל במכשירו )הודעות טקסט והודעות WhatsApp )באמצעות פקודות קוליות, ללא נגיעה במסך. ההתערבות בוצעה באופן אוטומטי באמצעות האפליקציה Bazz .קבוצה זו כללה 48 משתתפים. 9 כל משתתף התבקש למלא שאלון פתיחה: השאלון כלל שאלות סוציו-אקונומיות, שאלות על הרגלי שימוש בסמארטפון בזמן נהיגה, עמדות כלפי פתרונות שונים להפחתת הסחת הדעת. שאלון התמכרות, חיפוש סיכונים, Five BIG mini , אקלים ומוטיבציה, וקשיבות. כל משתתף התבקש גם למלא שאלון סיום: השאלון כלל שאלות על הרגלי שימוש בסמארטפון בזמן נהיגה בתקופת הניסוי, עמדות כלפי פתרונות שונים להפחתת הסחת הדעת. שאלון התמכרות, (Control of Locus (LOC ,אקלים ומוטיבציה. כמו כן כלל השאלון שתי שאלות פתוחות על חוויית ההשתתפות במחקר. בנוסף, ראיונות עומק אישיים עם 16 משתתפים )כ-3 מכל קבוצת התערבות( תואמו ונערכו כשבועיים לאחר תום ההשתתפות בניסוי השטח.